האמת (שלי) על השקעות אלטרנטיביות!
הזדמנות אמיתית או סיכון מיותר?
אחד הנושאים המדוברים, הטרנדיים והבולטים ביותר בעולם ההשקעות בתקופה האחרונה הוא ההשקעות האלטרנטיביות. אתחיל מהשורה התחתונה ולאחריה
אסביר ואנמק את תפיסתי – אני לגמרי לא חסיד של השקעות אלטרנטיביות !
"במיוחד אלו המשווקות בהתלהבות רבה על ידי סוכנים ומפיצים שעושים זאת מבלי שיש בפניהם תמונה עובדתית מלאה ושלמה על ההשקעה.
נחשפתי להשקעות אלטרנטיביות רבות, אותן ניסיתי לחקור ולהבין ברזולוציה שתהיה מספיקה
כדי שאוכל לגבש עליהן דעה אם הן ראויות או לא.
הבעיה, חוסר השקיפות הוא כה גדול שלא ניתן לאמת את הנתונים המוצגים במצגות ואת ההבטחות שניתנות.
גם בקרנות בעלות מוניטין גבוה ויחסי ציבור חיוביים רמת השקיפות הייתה נמוכה מדי.
כאשר אדם נותן את כספו לאחר כדי שישקיע אותו בהשקעה לא סחירה נדרשת לדעתי רמת אמון ושקיפות אבסולוטיים שקשה מאוד למצוא."
לדעתי יתרונות הנכסים הסחירים עולים בהרבה על יתרונות הנכסים הלא סחירים (אלטרנטיביים). זאת, למעט מצבים חריגים של תמחור יתר בשוק הסחיר והזדמנויות יוצאות דופן באיכותן בשוק האלטרנטיבי. כמות עצומה של הצעות להשקעות אלטרנטיביות מציפה אותנו ברשת ומחוץ לרשת על ידי משווקי השקעות רבים. אין ספור פרסומים ממומנים של אלו המציגים את עצמם כמומחים בהשקעות אלטרנטיביות אשר יש להם הצעות לחשוף אותנו להשקעות מתקדמות.
כנסים, וובינרים ואירועים מוחצנים בעיקר למשקיעים כשירים, עם אין ספור הצעות שנראות על פניו מפתות. ההשקעות משווקות ע"י משווקים נלהבים כהשקעות יוקרתיות, נוצצות, אקסקלוסיביות, מתקדמות, כהשקעות שהיו פתוחות בעבר רק למשקיעים העשירים והמתוחכמים ועכשיו, סוף סוף הגיע הרגע הגדול, הבשורה הגדולה: הן פתוחות גם עבורכם.
ההשקעות האלטרנטיביות משווקות כפתרון מצוין לצורך האמיתי החשוב לגוון את תיק ההשקעות, לאזן אותו, לייצב אותו ולבצע בו פיזור סיכונים. ההשקעות האלטרנטיביות מוצגות כהשקעות יציבות אשר מבטיחות להניב תשואות עודפות וכל זה בלי חשיפה לסיכונים ולתנודתיות הטמונים בשוק ההון לאור כך שאין קורלציה כביכול בין ההשקעות האלטרנטיביות לבין שוק ההון.
בין אפיקי ההשקעות האלטרנטיביות נמצא קרנות שמתמחות באשראי, בנדל"ן, קרנות גידור, קרנות פרייבט אקוויטי, תשתיות, אנרגיה, קרפטו, פלטפורמות שונות של הלוואות חברתיות ועוד ועוד.
אז השאלה הגדולה כאן היא האם אכן יש כאן בשורה כל כך גדולה והזדמנות אמיתית לתשואות גבוהות יחסית בסיכון נמוך או שגם כאן, המציאות פחות זוהרת, הסיכונים גדולים מהמובטח ופוטנציאל הרווחים פחות נוצץ.
אז השקעות אלטרנטיביות , הזדמנות או סיכון ?
מהן בכלל השקעות אלטרנטיביות
השקעות אלטרנטיביות הן בהגדרה השקעות בנכסים שאינם נסחרים בשוק ההון ולכן מכונים גם "נכסים לא סחירים". זאת בשונה מהשקעות בנכסים סחירים.
הנכסים הסחירים הם ניירות ערך מסוגים שונים, הנסחרים בשוק ההון בבורסות השונות לניירות ערך. העיקריים והבולטים הם מניות של חברות, אגרות חוב של ממשלות ואגרות חוב של חברות.
יש גם נכסים סחירים אחרים, מתוחכמים יותר וספקולטיביים יותר כגון אופציות וחוזים עתידיים.
את הנכסים הסחירים ניתן לרכוש או למכור בכל רגע נתון במסגרת שעות המסחר.
כל מה שנדרש הוא מתן פקודת קנייה או מכירה בלחיצת כפתור, מבלי לחפש קונה או מוכר, מבלי לנהל מו"מ, בלי צורך בייצוג ע"י עו"ד, והעסקה תתבצע מיידית בהתאם למחיר השוק המשוכלל. זאת כמובן בכפוף לכך שפקודת המסחר תהיה תואמת את הביקושים וההיצעים בשוק.
על מנת שנייר ערך יוצע לציבור בשוק ההון ויהפוך לסחיר נדרש המציע לעמוד בדרישות מחמירות ביותר של רשות ני"ע בהתאם לחוק ני"ע שנועד להגן על המשקיעים מפני השקעות לא מפוקחות. התנאי הבסיסי הוא פרסום תשקיף מפורט הכולל גילוי נאות שלם ומלא על כל פרט ופרט שיכול להשפיע על שיקולי המשקיעים אם להשקיע או לא ואם כן באיזה מחיר.
מעבר לכך נדרשים גם לדיווחים שוטפים על כל נתון בעל חשיבות לבעלי המניות או אגרות החוב בזמן אמת. כמו כן, נדרשים פרסומים רבעוניים מפורטים הכוללים דוחות כספיים ומידע רב נוסף בהתאם לכללים מחמירים של גילוי מידע למשקיעים.
כללים אלו נועדו להגן ככל האפשר על המשקיעים.
אז מהם היתרונות של ההשקעות הלא סחירות ?
העובדה שהנכסים הסחירים כפופים לפיקוח קפדני של הרשויות, להגנות, לחובת שקיפות וניתנות למימוש קל ומידי בכל עת בהתאם למחיר שנקבע בשוק משוכלל בלי כל התעסקות, היא יתרון ברור שיש להשקעות הסחירות על פני ההשקעות הלא סחירות.
יתרון ברור זה מביא לכך שהשוק מתמחר (ברוב הזמנים וברוב המקרים) או לפחות אמור לתמחר בתיאוריה את הנכסים הסחירים בתמחור יקר יותר מנכסים זהים בטיבם שאינם סחירים.
השוק בדרך כלל אמור לפצות את המשקיעים בהשקעות הלא סחירות במחיר אטרקטיבי יותר בגין החיסרון הרב של היעדר הסחירות והפיקוח.
כך אמור היה להיות אם מדובר היה בשוק משוכלל לחלוטין. אבל שוק ההשקעות האלטרנטיביות רחוק מאוד מלהיות משוכלל. לעיתים רב הנסתר בו על הגלוי וחוסר השקיפות מונעים אפשרות לקיים שוק משוכלל. גם האינטרסים הנסתרים השונים, כגון רווחיות גבוהה בהרבה של משווקי ההשקעות האלטרנטיביות על פני ההשקעות הסחירות מובילים לכך.
יחד עם זאת, שוק ההשקעות האלטרנטיביות צומח בקצב מהיר הן בחו"ל והן בישראל ורבים מהשחקנים בו מתיימרים להציע רמת שקיפות גבוהה ומתנהלים על פניו במקצועיות ובהוגנות.
עכשיו נשאלת השאלה האם הצמיחה המואצת היא תוצאה בריאה של חוכמת ההמונים או תופעת עדר מסוכנת. האם היא תוצאה של כשרון בניהול השקעות או בכישרון שווקי.
לשאלה זו אין עדיין תשובה מוחלטת. ימים יגידו.
יש בהן להערכתי גם מזה וגם מזה אבל יותר סיכון מסיכוי בדרך כלל.
איזה השקעות אלטרנטיביות יש בשוק ומי הגורמים העומדים מאחוריהן?
מאחר שכל השקעה בנכסים שאינם נסחרים בשוק ההון מוגדרים כהשקעות אלטרנטיביות, הרי שמגוון סוגי ההשקעות הללו הוא רחב ביותר.
השקעות אלטרנטיביות במסגרת בתי השקעות מפוקחים וחברות ביטוח
הפופולריות הרבה של התחום גרמה לכך שהשקעות אלו מוצעות בין היתר ע"י בתי ההשקעות המובילים בארץ ובעולם וכן ע"י חברות הביטוח.
ההשקעות הללו נכללות גם בתוך מוצרי ההשקעה הקלאסיים של גופים אלו כגון קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, פוליסות החסכון וקרנות הפנסיה וגם במסגרת פעילות של קרנות אלטרנטיביות למשקיעים כשירים.
שיעור ההשקעות הלא סחירות במוצרים אלו יכולה להגיע לכ – 35% וזאת מבלי לפגוע בנזילות הכוללת למשקיעים שיוכלו לנייד ולמשוך באופן מיידי את הקופות על אף קיומם של נכסים לא סחירים. כמו כן, גופים מוסדיים אלו מציעים השקעות לא סחירות גם במסגרת קרנות השקעה לא נזילות.
הסיכונים בהשקעות האלטרנטיביות - הפרת האמון של המשקיעים
למרבה הצער, חלק לא מבוטל של השקעות אלטרנטיביות התחילו במצגות מרשימות ומבטיחות והסתיימו במפחי נפח והתרוששות כלכלית לאלפים רבים של משקיעים.
קרן הגידור של ברני מיידוף היא המפורסמת מבין קרנות ההשקעה האלטרנטיביות (קרן גדור במקרה הזה) שהסתיימה בכך שהמשקיעים נפלו קורבן להונאה עצומה.
גם בארץ התרחשו לא מעט מקרים קשים של הונאות משקיעים שביקשו ליהנות מהיתרונות של השקעות אלטרנטיביות.
קרן בלו ריבר שהתבררה כתרמית של מאות מיליוני ₪ שנעשתה ע"י מייק בן ארי, קרן רוביקון של אמיר ברמלי, יורוטרייד של אביב טלמור, הונאות הפונזי של ערן מזרחי ומוני פנאן ולמרבה הצער הרשימה ארוכה.
הונאות לכאורה או ספק הונאות של משקיעים רבים נעשו גם בפורמטים אחרים של השקעות אלטרנטיביות כגון רכישת נדל"ן בברלין (עדי קייזמן), נדל"ן בארה"ב (אסף דגן) וגם כאן אין כמעט סוף למקרים.
כשלים עסקיים וקשיי נזילות
חלק לא מבוטל מההשקעות האלטרנטיביות במסגרת קרנות השקעה פרטיות הסתבך ונקלע למצוקה, הפסדים ולקשיי נזילות.
משקיעי טריא, קרן מגדלור, וולת'סטון – חברת ההשקעות האלטרנטיביות של נטו תכנון פיננסי,
קרן הגשמה, הפניקס וליו ועוד.
ההזדמנויות בהשקעות אלטרנטיביות
בזמנים בהם שוק ההון נמצא בגאות והתמחורים בו גבוהים במיוחד, יש יש אפשרות תיאורטית להיכנס להשקעות לא סחירות בתמחור הרבה יותר אטרקטיבי.
גם בתקופות רגילות ניתן למצוא השקעות לא סחירות בתמחורים אטרקטיביים יותר מהשקעות דומות בשוק הסחיר, אך הן קשות יותר לאיתור ולקבלת מידע מספיק רחב כדי לגבש החלטה לגביהן .
מסקנותיי - האני מאמין שלי על השקעות לא סחירות
לאור הסיכון הרב בהשקעות לא סחירות אני נזהר מאוד מלהציע ללקוחות השקעות מסוג וזה ואם כן, אך ורק השקעות לא סחירות שנבדקו לעומק על ידי גופים מוסדיים מפוקחים כגון חברות ביטוח ובתי ההשקעות המובילים כחלק ממוצרי השקעה אשר כוללים נכסים לא סחירים לצד נכסים סחירים באופן שהתוכנית נשארת נזילה וזמינה במלואה למשיכה על אף המרכיב הלא סחיר שבתוכה.
